חרדת קהל


* חרדת דיבור הינה תופעה שמתרחשת בקרב אנשים ונשים שדיבורם הַרגיל חלָק וללא בעיות, להוציא מצב מסוים בו הם פשוט לא מסוגלים לדבֵּר. זו חרדה תלוית מצב.
קיימים מקרים פחות חריפים, בהם הדובר מדבר אך סגנונו וצורת דיבורו או תנועות פיו וגופו, נפגעים, ולאחר מכן הוא חש מבויש. או שלמרות שהדיבור קולח סובל הדובר מהתרגשות מייסרת שעות או ימים בטרם עליו לעמוד מול המשימה.

מספר דוגמאות:
1. בפני עשרה קרובי משפחה וחברים קרובים המתכנסים לרגל מסיבת יום הולדת.

2. בפני קהל גדול של חברים ובני משפחה, לרגל חתונה, בר מצווה, מסיבת סיום. אפילו ירצה הדובר לקרוא
מתוך הכתב, הוא חש שמשהו ישתבש והוא 'יתפדֵח' מול כולם.

3. בעת שיחת טלפון בלבד, כאשר מישהו עומד ליד הדובר, הדובר נחסם!

4. שירה מול ציבור, למשל בקריוקי.

5. לא מעט אנשים חוו נישואים שנִיים - בר מצוה ובת מצוה לעומת זאת הם מאורעות חד פעמִיים- אז לא חבל לפספס? בטרם בר מצווה, לפעמים דואג ילד עדִין (או הוריו) שמא דרשתו 'תִצלע' או שימלמל משהו בלתי מובן מתחת לשפמו (העתידי...). כיוצא בזה בנוגע לילדה נבוכה לקראת חגיגת בת מצווה.

* קריאת התורה והפטרה קלים יחסית לביצוע בגלל שהם מנוגנים. נשיאת דברים בקול רגיל פרוזאי הוא ענין קשה
יותר, ומי מאתנו לא צפה בחתן בר מצווה 'מדבר אל עצמו' בפני הנוכחים, ובולע את המילים החגיגיות והמקודשות שהכין וליטש במשך חודש ימים. אפשר בנקל לוותר על ה'מופע' הזה.

*שכיח יותר בחברה הדתית והמסורתית

6. בנוגע לבר מצווה, ראה מס' 5 .

7.ישנם הנרתעים וחוששים מאמירת דברי תורה מול קהל גדול או אפילו בשולחן שבת מצומצם.
מן הכתב או שלא מן הכתב.

8. קיימים כאלו הנרתעים מלשמש שליח ציבור בבית הכנסת או לומר הפטרה, למרות שכאן עוסקים אנו בקטעים מוגדרים שחלקם גם מנוגנים. לא פעם אדם רגיל לוותר על הזכות והחוויה להיות שליח ציבור וכדומה, אבל פתאום
(ל"ע) נופלת עליו חובה לומר קדיש על קרוב שהלך לעולמו, ומסכת האי נעימויות הכרוכה באמירת קדיש מייסרת
אותו שנה שלמה. המת אט אט נשכח מן הלב, אך החי סובל וסובל...

*האמת היא שכמה מן הנמנעים לבטא את עצמם, פשוט טועים. הם מפחיתים בהערכת עמידתם מול ציבור, והמעגל הרגשי מתעצם עם חלוף הזמן. לעומתם, אחרים אינם שוגים בהערכת עצמם, והם אכן 'יתָקעו' למול הציבור.
בשני המקרים ניתן המחסום לריפוי במדורג ובדרך שלא תסַכֵּן את המטופל בחוויה משפילה. אנשים ונשים בוגרים ומבוגרים נוהגים לקבל תופעות אלו כגזרה שלא ניתנת לשינוי. "זה ממש בלתי סביר שבגילי ניתן לשנות את אופיִי"
רגילים הם לקבוע בנחרצות, ונבואתם מגשימה... את עצמה.
תפיסתם פשוט אינה נכונה! היות וישנם דרכים מחוכמות להתגבר על מחסומים אלו ללא מהפך באופיו של האדם. קיימות טכניקות שהן מעין קביים המונעות אפשרות 'נפילה'. מה שכן נכון, הוא, שהשיפור שיתרחש ביכולת העמידה
מול ציבור- בעקבות הטיפול- יקרין להתחזקות האישיות.

*ההימנעות הכרונית מלבטא את עצמך למול ציבור, היא במקרים רבים, קטיעה צורבת של אישיותך, וצמצום בהפקת הכישרונות ושמחת החיים. *הטיפוסים 'האמיצים יותר' שמנחמים את עצמם, באמירה "אני מסוגל - אבל בהזדמנות אחרת",גם הם לאמיתו של דבר ישהו האתגר שוב ושוב עד לאין סוף... וכדאי שיכירו בכך כבר עכשיו.

 

 
  

מסלול אינדיוידואלי
לכל מתרפא
-----------------------------
טיפול יסודי וסבלני
בקצב מותאם אישית
-----------------------------
ליווי במגוון המצבים
בחיי היומיום
-----------------------------
שבירת מיתוסים רוֹוחים
אודות הגמגום
והשיחרור ממנו
-----------------------------
שימת לב לאדם המגמגם
ולא רק לגמגום
-----------------------------
הקנית יכולת הרצאה
ועמידה בפני ציבור
-----------------------------
היכרות מיוחדת עם הווי החיים
הדתי והחרדי והמלצות רבנים.

spacer

 

עמוד הבית   |   גישת הסיבים   |   גמגום ושיחרור ממנו   |   גמגום בקרב ילדים   |   חרדת דיבור מול קהל   |   דיבור מהיר, דיבור בלוע   |   הרצאה או שיעור בפני קהל   |   צרו קשר עם דוקטור אלטמן

 ^ חזרה למעלה







מסחר אלקטרוני
חנות וירטואלית | אחסון אתרים
 Web Design by Eyal Eliraz